"אומנות האמפתיה": פרשת פנחס \\ הרב אפרים אפשטיין | האזינו

    הרב אפרים אפשטיין No Comments on "אומנות האמפתיה": פרשת פנחס \\ הרב אפרים אפשטיין | האזינו

    פנינים לפרשת השבוע מאת הרב אפרים אפשטיין, באדיבות ארגון "ערכים"

    צילום: מרצי ערכים
    19:48
    02.05.24
    קובי פינקלר No Comments on שר הביטחון והרמטכ"ל החליטו: מינויים דרמטיים בצה"ל

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    כריס ווס (vos) נחשב כמומחה מספר אחד בעולם בתחומו.
    אנשי עסקים מכל העולם מוכנים לשלם סכומי כסף גדולים כדי לזכות ולהשתתף בסדנאות שהוא מעביר.

    כריס ווס איש ה F B I לשעבר עסק בתפקידו כמתווך – מנהל המו"מ מול חוטפים שדרשו כופר תמורת החזרת החטופים.
    בספר שהוא כתב "כיצד לנהל משא ומתן כאילו חייך תלויים בכך ", הוא מציג את השיטה שבה השתמש.
    לדבריו השיטה הזו יעילה לא רק בשיחות שנועדו לשכנע פושעים,אלא גם מול בני זוג,ילדים,תלמידים,מנהלים במקום עבודה ובעצם מול כל אדם אחר.
    לטענתו אחד החסמים להשגת שיתוף פעולה הוא סרובו של אחד הצדדים להבין איך הדברים נראים לצד השני.

    דוגמה לכך היא ילד שנכשל במבחן בבית הספר ועכשיו לא מוכן לגשת למבחן הבא.
    אנחנו ננסה לעודד אותו ללמוד באמצעות אמירות כמו
    מה קורה לך ? גם בפעם הקודמת חשבת שתצליח לעשות את המבחן בלי ללמוד ולהשקיע,עוד פעם אותה השטות ?
    למה אתה לא מוכן פעם אחת לעצור ולחשוב על ההשלכות של המעשים שלך ?
    בפעם הבאה שאתה נכשל בבמחן אל תבוא אלי לקבל עזרה.

    אותו ילד,כך טוען כריס ווס,מתנהג בדיוק כמו אותו חוטף.
    רק שבמקרה של החוטף, בני הערובה הם אנשים שאותם צריך לשחרר,
    ובמקרה של הילד,הלמידה למבחן הוא בני הערובה שאותם מנסים לשחרר.

    תחשבו מה יקרה אם נגיד לחוטף,
    מה קורה לך ?מה חשבת שיקרה כשעלית למטוס עם נשק?
    אתה ממש טיפש,היית צריך לחשוב על ההשלכות של המעשים שלך, ובפעם הבאה שאתה חוטף מטוס אל תבוא אלי.
    הטרוריסט ילחץ,לא יצליח לחשוב באופן רציונלי ובני הערובה יהיו בסכנה גדולה עוד יותר.

    ישנה אפשרות אחרת.
    אפשר לומר לו ,"אני יודע שאתה אדם טוב שלא רוצה לפגוע באף אחד,ובטוח שלא התכונת להגיע למצב הנוראי הזה,ברור לי שהדברים לא היו אמורים להתפתח ככה מבחינתך ושאתה לחוץ מאוד.
    אולי אתה אפילו מרגיש לא נעים שהרבה אנשים צופים בך עכשיו וחושבים שאתה אדם רע.
    ברגע שתצא מהמטוס השוטרים ירו בך גם אם תרים ידיים,המצב ממש גרוע.

    בתגובה כזו,הוא מרגיש יותר מובן,החרדה שלו תקטן,והוא יהיה פתוח לשמוע אותנו,

    הילד שמסרב ללמוד אפשר לומר לו,
    בפעם הקודמת היית בטוח שאתה יודע את החומר והיית בטוח שתצליח והתאכזבת,
    עכשיו זה רק נהיה יותר קשה כי אתה צריך גם להשלים את החומר הקודם וגם לחזור על החדש
    אתה בטח לחוץ כי אחרי המבחן הקודם,במבחן הזה אתה חייב להשיג ציון גבוה.
    המצב ממש לא נעים ואפילו מלחיץ….
    לסוג כזה של אמירה יש סיכויים הרבה יותר גבוהים להצליח לגרום לילד ללמוד למבחן.

    הוא מרגיש מובן,החרדה שלו תקטן,והוא יהיה פתוח יותר לשמוע אותנו.

    הדרך הזו יעילה בכל מו"מ שהוא , ובעצם בכל ניהול דו שיח שבו אנן רוצים להשיג יכולת השפעה.

    ביננו…מה שעובד אצל טרוריסט,לא יעבוד אצל הילד שלנו ??

    בשתי מילים ?
    "אומנות האמפתיה "

    היכולת לראות דרך עיניי האחר ולגרום לו להרגיש שאנחנו מבינים אותו.

    ביום ראשון הקרוב יחול יום הפטירה של אבי ז"ל,
    כך שהשבוע כשעברתי על הפרשה ,
    המחשבות עליו ודמותו שעמדה מול עיני ,הובילו אותי להתמקד בפסוק מסויים.

    " ויאמר ה' אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו "
    הקב"ה ממנה את יהושע בן נון להיות זה שינהיג את עם ישראל לאחר שמשה יאסף אל עמיו.
    על המילים " אשר רוח בו" מבאר רש"י,
    ' ..שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד '.
    התכונה הנדרשת למנהיג,למחנך,למי שרוצה להשפיע ושיקבלו ממנו היא "אומנות האמפתיה"
    ' שיוכל להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד '.

    אבא ז"ל בלט ביכולת האמפתיה שלו.
    כל מי שהכיר את אבא,הרגיש נח במחיצתו,
    הוא ידע להקשיב ללא שיפוטיות וללא ביקורת.

    בתפקידו כמחנך במשך עשרות שנים,הוא היה מחנך מהסוג שהתלמידים אף פעם לא שוכחים.
    הוא דרש מהם להצליח ולהתקדם ,אבל תמיד מתוך כבוד גדול לתלמיד והבנה להלך רוחו.
    אומנות האמפתיה היתה טבועה בו.

    ג'רי היה ילד קטן שגר בחוה דיי מבודדת בטקסס שבארה"ב.
    ג'רי היה בן יחיד,לא היה לו אחים,הוא השתוקק שיהיה לו עם מי לשחק.
    לכן ,כשאבא שלו סיפר לו שבחוה הסמוכה הכלבה המליטה מספר גורים,
    הוא ביקש רשות..ומיהר לעבר החוה הסמוכה לבקש את אחד הגורים.

    בעל החוה הסמוכה הסכים ברצון,
    הוא לקח את ג'רי לעבר המלונה,שרק שריקה,
    ומהמלונה יצאו בריצה ארבעה גורים.
    החמישי דידה ופיגר מאחריהם.
    ג'רי הצביע על הגור המדדה והכריז ' אותו אני רוצה'
    בעל החוה ניסה להסביר שלא כדאי לו, ' תראה,הוא צולע,הוא נולד עם בעיה ברגל'

    ג'רי בתגובה,פסע פסיעה אחת לאחור,התכופף וגלגל את שולי המכנסיים שלו,
    נעל ימין שלו היתה מחוברת לפרוטזה…

    ג'רי הזדקף בחזרה ואמר 'גם אני לא רץ כ"כ טוב, הכלבלב צריך מישהו שבאמת מבין…'

    כשהמשכתי להרהר…עלה בדעתי הסבר חדש לדברי רש"י בפרשת בראשית.
    אומנם קצת מחודש,אך אציע אותו בפניכם.

    כאשר אדם הראשון חוטא,מספרת התורה "ויתחבא האדם ואשתו מפני ה' אלוקים בתוך עץ הגן, ויקרא ה אלוקים אל האדם ויאמר לו איכה"

    רש"י שמתקשה מדוע ה' צריך לשאול "איכה", מישב, 'שרצה להיכנס איתו בדברים'.

    חשבתי לומר שהם הם הדברים.
    חטא אדם הראשון הוא החטא הראשון בהסטוריה של העולם.
    הקב"ה שנדרש לעניין מגלה לנו כיצד הדרך הנכונה לגשת ולבקר (מלשון ביקורת),כיצד ניתן לגרום לכך שנשוא החינוך יקבל את דברי המחנך.

    אדם הראשון אחרי החטא מתחבא,החטא גרם לו לבלבול ובושה,
    הקב"ה שעומד לדון אותו, פותח ראשית ב"איכה",
    פרושו,' אני מבין ומכיר את ההרגשה שלך כרגע,
    אתה כרגע חווה "איכה",אתה בוש ומתחבא,
    אינך יודע את מקומך שלך בעקבות הבלבול והערפל שמביא איתו החטא.

    אני זועק את זעקתך שלך " איכה ".
    גם אני זועק בדיוק את אותה זעקה שלך " איכה".

    כדי "להיכנס איתו בדברים" צריך לגרום לו להרגיש שמבינים את תחושותיו במקום שבו הוא נמצא.

    ויהיו הדברים לעילוי נשמתו.

    ===

    להערות והארות אשמח גם במייל
    [email protected]



    0 תגובות